ביקור במאהל המחאה ברוטשילד

איציק שמולי וישראל זינגר

ביקרתי ביום ששי באהל המחאה ברוטשילד את מי שמוגדר כמנהיג המחאה, איציק שמולי – יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית.
הבעתי תמיכה במאבק הכולל למען צדק חברתי, אותו מוביל איציק. שוחחתי עם איציק על ההיבט המקומי של רמת-גן, בה לומדים קרוב ל-40,000 סטודנטים והצגתי את עיקרי המשנה לסיוע לצעירים בעיר-חיילים משוחררים, סטודנטים וזוגות צעירים.

איציק שמולי, תושב רמת-גן עצמו, בירך על תוכניתנו  והודה לו על תמיכתו במאבק: "אנחנו כאן כדי לדרוש מהממשלה, אך יש חשיבות רבה גם ליוזמות שצומחות מלמטה, מרשויות מקומיות וגופים פרטיים".

קטגוריות: כללי | להגיב

מתוך MYNET: רוח ספורטיבית

רוח ספורטיבית

את מצב הספורט ברמת גן ניתן לתאר במילה אחת – אין! הרי מספר עקרונות יסוד, שגובשו ביחד עם האחראים על הנוער באגודות השונות, שיסייעו לשקם את מחלקות הילדים והנוער המפוארות של פעם, וכך "להחזיר עטרה ליושנה":

1. הקמת עמותה עירונית (כמו בהרצליה – בני הרצליה) או רשות עירונית (כמו ברעננה). על ידי כך העירייה תיקח תחת אחריותה את כל מחלקות הילדים והנוער בעיר בענפי הספורט.

2. האחריות מעתה על בני הנוער היא של העירייה, באופן מוצהר וגלוי, והעירייה לא "זורקת את האחריות" לפתחם של ראשי אגודות הספורט.

3. כיום הסכומים שגובות מחלקות הנוער התחרותיות בעיר עשירה כמו רמת גן מאוד גבוהים. לאחר שהעירייה תיקח אחריות על מחלקות הנוער, יפחת הסכום באופן משמעותי, כי התקציבים המתאימים יעברו ישירות למחלקות הנוער וכך ירד הנטל הכבד מההורים.

4. הגוף שיוקם יהיה אחראי גם על ניהול מתקני הספורט בעיר, לרבות אולמות הספורט, תוך כדי מתן עדיפות ברורה למחלקות הילדים והנוער. כיום המצב

הוא אבסורדי, מכיוון שהאולמות הם גוף כלכלי שהמרבה במחיר זוכה בשעת אולם, וכך הנטל הכבד נופל על ההורים. כיום מחלקות הנוער לא יכולות להתחרות בתשלומים לאולמות הספורט עם גופים עסקיים כמו בנקים וחברות מובילות במשק. אלה משכירות את האולמות למשחקי הליגות למקומות עבודה, ורמת גן מבחינת מיקומה האסטרטגי במרכז הארץ, מהווה מקום אידיאלי לכך. האולמות ברמת גן נבנו במימון העירייה (הציבור) ומפעל הפיס, לטובת התושבים ולא לצרכים עסקיים.

5. בעניין קבוצות הבוגרים בעיר, דרוש שינוי בקריטריונים של ההקצבה העירונית. לא יהיה מצב שהעירייה מתקצבת לגיון זרים הן מחו"ל והן מחוץ לעיר. ההקצבה תהיה בהתאם למספר השחקנים הרשומים והפעילים וכן בהתאם למספר השחקנים שצמחו במחלקות הנוער השונות ומשחקים בקבוצה הבוגרת. כך מחלקות הנוער יאלצו להשקיע, על מנת לקבל תקציבים הולמים, וייווצר צביון רמת גני בקבוצות הבוגרות, כפי שהיה בעבר.

6. לסיום, יהיה שיתוף פעולה הדוק בין מחלקות הילדים והנוער לבין בתי הספר, כפי שהיה בעבר בבליך ובאהל-שם.

לסיכום: כיום, הקהל לא מגיע למשחקי קבוצות הבוגרים והדבר הוא בבחינת הצגה בלי צופים. באופן שתיארתי לעיל, אני מאמין כי הקהל הצעיר שכן מגיע לעודד את חבריו, יגיע גם למשחקי הקבוצות הבוגרות הביתיות.

קטגוריות: חברה, חינוך | תגים: , , , | להגיב

מתוך MYNET : בליך, אחרי שעזבתי

בליך, אחרי שעזבתי

בשנת 2003 פרשתי מהנהגת בליך וניהולו, לאחר 4 שנים כתלמיד ו-30 שנים כמורה ומחנך, מתוכם 18 שנות ניהול.

בשלוש השנים שקדמו לפרישתי ראיתי לי לחובה להכשיר לתפקיד זה אדם בעל כושר מנהיגות, המתאים להמשיך את מפעל חיי. בחרתי בדליה לין-סגניתי, שתהייה אחראית ליישום החזון החינוכי ותיקח אחריות לשיח הציבורי הרחב בנושא החינוך ברמת-גן בפרט ובישראל בכלל. מובן ששיתפתי בתוכניותיי את הנהלת ביה"ס וכן את הממונים בעירייה. להערכתי, לה שותפים רבים, דליה אכן מנהיגה חינוכית ראויה.

במהלך שנות הניהול שלי בבליך בניתי-יחד עם הצוות החינוכי הנפלא, תוכנית חינוכית, המגדירה מטרות ויעדים ברורים וכן סדרי עדיפויות. תוכנית זו שימשה ומשמשת גם כיום מודל לבתי-ספר רבים בארץ.

למדינת ישראל ישנן בעיות ביטחוניות רבות, אך ביטחוננו מותנה בחוסן החברתי של אזרחיה וברמת ההשכלה שלהם. רק בעזרת החינוך יש סיכוי שנסגור, או לפחות נצמצם, את הפערים הגדולים בחברתנו.

המאבק על החינוך הוא המאבק על דמותה של מדינת ישראל והוא תלוי במנהיגים שיובילו את החינוך. לכן בחירתם חייבת להיות זהירה, מוצלחת ונקייה משיקולים זרים.

כל זה יכלה דליה לין להמשיך ולעשות עם פרישתי. אך לצערי – ולצערם של רבים מצוות ביה"ס ונציגי ועד ההורים, אצלנו בעירייה שקלו שיקולים זרים וויתרו עליה בקלות (בלתי נסבלת). מי שהבין את גודל הכישרון וקיבל אף את המלצתי החמה לכך, היה ראש העיר הקודם של רעננה, זאב ביאלסקי, ש"חטף" אותה להנהיג את תיכון אביב.

ומה קרה מאז? אמנם בליך, כמוסד מפואר-עם צוות מעולה, הורים תומכים ותלמידים נפלאים, המשיך מתוך אינרציה, אך כמה מסורות ייחודיות וידועות בכל

הארץ הופסקו – כמו הבחירות, המשפטים הציבוריים, ביה"ס הקהילתי, עמותת בוגרי וידידי בליך, התוכנית ללימוד נהיגה מעשית, ביה"ס הניסויי, שיתוף נבחרות הספורט עם האגודות העירוניות, ועוד. ותיכון אביב, בניהולה של דליה? היא אימצה בגאווה ובהצלחה רבה את המסורות הנ"ל.

לפני כשנה, נמסר לי כי הבינו בעיריית רמת-גן את הטעות הנוראה שעשו, והציעו לה לנהל את אהל-שם, אך דליה סירבה.

ועתה, נמסר לי כי פנו אליה שוב, עם פרישת מנהל בליך הנוכחי, לנהל את ביה"ס, כדי "להחזיר עטרה ליושנה" – כפי שהתבטא בכיר בעירייה. אישית, אני מקווה שדליה תיענה הפעם בחיוב, כי זה יהיה צעד משמעותי לטובת בליך.

לסיכום: הנהגת בליך ללא ספק היא מפעל חיי. צר לי לראות כיצד מבי"ס מוביל בכל התחומים "צועד במקום" והוזר להיות בי"ס טוב. ילדי והורי רמת-גן המצוינים ראויים למנהיגים חינוכיים מובילים, יצירתיים ואמיצים.

קטגוריות: חינוך, כללי | תגים: , , | להגיב

מתוך MYNET: רמת גן של מעלה

לאברהם קריניצי, מייסד העיר רמת גן היה חלום על "רמת גן של מעלה". העיר שבה גרו ויצרו המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק, אורי צבי גרינברג, הסופר חיים באר, זריצקי – ששינה את פני האמנות הפלסטית בישראל ולמד באוהל שם, ועוד רבים שנהרו אליה.

קריניצי חלם כי רמת גן תהפוך ליעד עלייה לרגל לשוחרי התרבות, בעיר ומחוצה לה, כאשר צלילי המוסיקה של התזמורת הקאמרית הישראלית רמת גן, התזמורת הקאמרית הראשונה שנוסדה בישראל על ידי חברי התזמורת הפילהרמונית, ינעימו את אוזניהם. בקיצור, קריניצי חלם שרמת גן תהפוך למותג תרבותי .

רמת גן התברכה בקיבוץ גלויות. כל אחת בדרכה, תרמה לעיצוב צביון העיר, על פי הבנתה את המציאות מזווית תבנית המולדת ממנה צמחה. השאלה היא איזו
משמעות יש לתרבות בחיי היום יום של התושבים, העמלים על קיומם וחינוך ילדיהם?

תרבות, חינוך, רווחה, איכות סביבה, חשמל ומים הם התגמול למיסים שמשלמים התושבים וניתנים כשירות לציבור לרווחתם. לא די בכך שהתושב ישמע על מגוון השירותים העירוניים, הוא חייב לחוש בקיומם, כל אחד על פי תרבותו, השכלתו ומצבו הסוציו אקונומי, כאשר הם מופצים בכל אתר ואתר ונטמעים בשגרת חייו. כך יקרה, שחיי התרבות העומדים לרשותו יהפכו לתרבות חיים.

הגישה "הפוסט –מודרנית" גורסת כי כל אחד ותרבותו מבחינת "אדם באמונתו יחיה". המשמעות היא, כי תפקיד הממונים על העשייה התרבותית להגיש תוכניות בידור, אמנות ותרבות מגוונות. העונות על הציפיות של כל רובדי התושבים, מתוך יחס של כבוד לתרבויות השונות מהן צמחו התושבים. כך מוצארט ועבדול ווהאב הם מלחינים "שווי ערך" ומריה קלאס ואום כולתום הן זמרות גדולות, כל אחת בסגנונה.

מאידך, בהגשת שירותי תרבות באופן דיפרנציאלי, לסיפוק מאווייהם של כל דכפין, לא די. במקביל יש להגיש בבתי הספר ובמרכזים הקהילתיים פעילויות תרבותיות שיש בהן לעשות הכרה עם תרבותו של האחר, כדי ליצור הליך של העשרה שתביא לסובלנות וכבוד מתוך הבנה וקבלה זה את תרבותו של האחר בספרות, שירה, מוסיקה ואמנות, תוך שימת דגש על האדרת היצירה כערך תרבותי.

המטרה בסופו של דבר היא שרמת גן תהפוך למרכז תרבותי משגשג בעבור תושביה, ותמשוך את שוחרי התרבות מחוצה לה. רמת גן תהפוך לרמת גן של מעלה, המייצרת בעזרת התרבות אחדות המבוססת על העשרה, סובלנות וגאוות שייכות.

קטגוריות: חברה, חינוך, כללי | תגים: , , , | להגיב

מתוך MYNET : בר תתפטר

ישראל זינגר - מתוך mynet 03-05-2011

מתוך MYNET - בר תתפטר

למאמר המלא של ישראל זינגר ב MYNET
"בר, תתפטר!

צל גדול מעיב על צבי בר, ראש העיר שלנו – כתב האישום שהוחלט להגיש נגדו.בימים אחרים כשגונב לאוזנו כי נערמו כנגדו תלונות במשטרה, ביטל מר בר את הדבר בזלזול. אלא שהפעם נראה כי חודר אי השקט לנפשו ומרעיד את עולמו. לפיכך יצטרך בר, ראש העיר שלנו, לכנס את פרקליטיו ולהקדיש את כל זמנו ומרצו, אך ורק להצלת שמו.

אדם הבוחר להיות פוליטיקאי יודע שהוא נתון לביקורת. ובזמן שהביקורת הופכת לכתב אישום חמור, הפוליטיקאי לא יכול יותר לתפקד כתמול שלשום.

הוא אינו יכול לתפקד יותר בשירות הציבור . הוא אינו יכול לפעול באומץ לב, במנהיגות ובכוח לטובת התושבים אל מול רשויות המדינה. הוא אינו פנוי נפשית ופיזית ליצירת סדר יום חברתי חדש למען בוחריו. הוא אינו יכול יותר להטביע את חותמו על המפה החברתית – כלכלית של העיר.

ראש עיר הנאבק על חפותו, לא מסוגל להתפנות לבעיות היומיומיות המטרידות אותנו , תושבי העיר.

הוא לא יכול ליזום ולעשות בעבורנו, בעת הזו, את מה שהתחייב ביום בו בחרנו בו, ביום בו כולנו נתנו בו את אמוננו.

המלחמה של צבי בר בימים אלה איננה המלחמה שלנו. מלחמה זו היא על טיהור שמו. הלוואי ויצא ממנה זכאי – למענו, למעננו תושבי רמת גן ולמען מדינת ישראל כולה. הלוואי ויתברר כי ראש העיר שלנו, שהאמנו בו, אכן ראוי לאמון זה.

כבוד ראש העיר, מר צבי בר, חייב להבין שחובתו האזרחית והמצפונית בימים אלה היא להתפטר, עד שיוסר הצל הגדול המעיב מעל ראשו, ובכך להחזיר את האמון לעיר ולתושבים.

רמת גן ראויה למנהיגות ישרה, ישירה ופתוחה בגובה העיניים. מנהיגות בעלת אידיאולוגיה ברורה וחדה, נועזת וחדשנית שתוביל את העיר ותושביה לשגשוג בכל תחומי החיים.

מאז פרסום ההחלטה קיבלתי עשרות ואולי מאות שיחות טלפון של תושבים מודאגים, כשבפיהם שאלה אחת: מה יעלה בגורלה של העיר בתקופה קשה זו.

תשובתי היתה אחת – אנו נאבק יחד למען רמת גן, לרווחת כל אחד ואחת מתושביה באומץ וביושר!

אני מאמין באמונה שלמה כי יחד יש ביכולתנו לפעול לטובת העיר. יש לנו עירייה עם עובדים מסורים ומקצועיים, בעלי תבונה ארגונית, בעלי ניסיון ואתוס. עובדים שמחויבים לתפקידם – לשרת את תושבי העיר.

עכשיו העיר זקוקה למנהיג שיתחבר אל הערכים הבסיסיים ויטפל בעיר ובתושביה. מנהיג בעל חזון, יחד עם זאת פרגמאטי.

נבחר ציבור הוא בעל חוב גדול ומוסרי לבוחריו. לכן , בצער גדול, אך ביושר רב, מחובתי לקרוא לכבוד ראש העיר, צבי בר, להתפטר מתפקידו לאלתר."

קטגוריות: כללי | תגים: , , , , | להגיב

מתוך MYNET: ג'ונגל של בניה

המושג "התחדשות עירונית" מתייחס למגוון רב של תהליכים פיזיים (מרחביים) וחברתיים, המביאים לשינוי לטובה בפעילות הכלכלית והתרבותית של העיר. התהליכים המרחביים מתבטאים הן בחידוש מאגר המגורים הקיים ע"י שיפוץ והרחבת דירות קיימות, והן בתוספת דירות חדשות לאזורי מגורים ותיקים. בשני המקרים, תהליך ההתחדשות מעודד כניסה של אוכלוסיה צעירה וחדשה לאזורים ותיקים.

בשנים האחרונות הופיעו בישראל שני כלים מרחביים-תכנוניים משמעותיים לעידוד התחדשות עירונית:

1. פינוי-בינוי, הריסת מבני מגורים ישנים, לרוב מבני שיכון מטים ליפול עם דירות קטנות, ובניית מבני מגורים חדשים ויוקרתיים במקומם. על כל דירה שנהרסת מקבל היזם לפחות שלוש דירות חדשות, כדי לאפשר לו רווח. פרויקט זה הוא איטי ומורכב מאוד, גם מבחינה תכנונית וגם מבחינה קהילתית.

2. תמ"א 38, הידוע גם כתוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבני מגורים מפני רעידות אדמה- תוספת זכויות בניה לבניית דירות קיימות, על גג מבנים קיימים בקומה אחת או יותר, בתמורה לחיזוק המבנה הקיים ושיפוצו. ההיקף הקטן שלו ועלותו הגבוהה מגבילים מאוד את מימושו, כך שרק חמישה פרויקטים כאלה הושלמו ברמת גן.

הפתרון הוא, לדעתי, לאחר התייעצויות עם אנשי תכנון מוכרים, גיבוש מודל מוניציפאלי כולל. ואלה עיקרי המודל:

1. הקמת חברה כלכלית עירונית ייעודית לנושא התחדשות עירונית, שתקבל אחריות לטפל בהיבטים התכנוניים (תכנון הפרויקט עד קבלת היתר בניה), המשפטיים (השגת הסכמת בעלי הדירות לפרויקט, עריכת חוזים), הכלכליים (ניתוח כלכלי לפרויקט) והארגוניים. עם קבלת היתר בניה לפרויקט, תוציא החברה מכרז ליזמים. היות והחברה תבצע שלבים אלו מתקציבה, הפרויקט יהיה זול משמעותית ליזם וכמובן שיניב פירות רבים יותר לתושבים.

2. החברה לא תהיה למטרת רווח. בתחילה פעולותיה ימומנו מתקציב העירייה, ולאחר מכן החברה כבר תייצר הכנסות ממכירת הדירות החדשות. החברה תשתמש בהכנסות לכיסוי תקציבה השוטף ויתרת ההכנסות יחזרו לעירייה. אדגיש כי מודלים דומים של חברה כלכלית עירונית קיימים בצורה זו או אחרת בערים כמו: תל-אביב, אשדוד ורעננה.

3. חברה עירונית תפעל לקידום פרויקטים כמכלול, מתוך ראייה עירונית כוללת. בפועל ייבנו פרויקטים בעלי חזות אחידה, פתרונות חניה משולבים, תכנון תחבורתי נכון, ועוד. כל אלו אינם קיימים כיום, מה שיוצר מעין "ג'ונגל של בנייה", בלי הסתכלות אורבאנית כוללת.

והחשוב מכל: חברה עירונית ללא מטרת רווח תשים את טובת התושבים בעדיפות ראשונה!

קטגוריות: כללי | להגיב

טורניר כדוריד – הענקת פרסים

ישראל זינגר, חבר מועצת העיר ומר אבי סופר, נותן החסות להפועל שאול סופר רמת-גן כדור-יד, מעניקים פרסים לקבוצות שהשתתפו בטורניר ע"ש שאול סופר ז"ל באולם זיסמן ביום ד' 23.2.2011.

בטורניר השתתפו קבוצות הפועל שאול סופר רמת-גן, הפועל ראשון לציון והפועל קרית אונו וקבוצת הפועל ראשל"צ זכתה במקום הראשון. זו השנה השנייה ברציפות שהטורניר נערך ומעתה הוא יהפוך למסורת מדי שנה.

קטגוריות: כללי | להגיב

מציאות מדומה – מתוך טור דעה שהתפרסם ב MYNER

עולם המחשבים נקרא העולם הווירטואלי אבל לגבי הנוער והילדים שלנו הוא העולם המציאותי שלהם. חלק גדול מחייהם מתנהל באינטרנט, ובמיוחד החיים החברתיים שלהם.

הסכנות שאורבות לילדים בחוץ מובנות לנו ההורים מניסיוננו האישי, ואילו את הסכנות בעולם הווירטואלי איננו מכירים כלל. חשוב לדעת, כי העולםהווירטואלי מסוכן כמו העולם המציאותי ואולי אף יותר בגלל "הקלות הבלתי נסבלת" של הפצת ידיעות, רעיונות, מסרים, הסתה, וכו'.

לדוגמא: נאמר כי ילד רב עם חברו, חוזר אחר כך לביתו ומפיץ שקרים ודברי נאצה על החבר, לכל תלמידי ביה"ס. נוצרת כאן פגיעה הרסנית ביותר לתלמיד, שקשה מאד לתקנה ובמקרים קיצוניים זו גורמת לדיכאון עמוק ואף להתאבדות. יש אתרים שמעודדים סמים, אלכוהול, אנורקסיה והתאבדות ואף "מלמדים", כיצד להתאבד. וכך קרו טרגדיות משפחתיות.

אנחנו, כמבוגרים והורים, לא מבינים לעיתים את התנהגותו של הילד ואת הגורמים להתנהגות זו, כי אנחנו מנותקים מהעולם שלו.

חובה עלינו להכיר את הרשתות החברתיות שהילדים משתמשים בהן, להיכנס אליהן ולראות מה קורה.

חובה עלינו להכיר את הרשת ואת האתרים הפופולאריים והמסוכנים. ( וגם חובה של מחנך לשוטט שם פעם בשבוע לפחות).

יש להתקין תוכנת סינון במחשב הבית, כפי שקיימת בספריות בתיה"ס.

חובה על בתי הספר להקדיש שעורים על הסכנות ברשת, ההתנהגות ברשת, וכו'.

האחריות ללימוד גלישה נכונה ובטוחה היא בעיקר על ההורים. כמו שמלמדים ילד איך לחצות כביש, כי הכביש מסוכן, כך יש ללמד ילד לגלוש ברשת.

כשהילד קטן, יש לחסום בפניו את האינטרנט ולאפשר לו לגלוש רק עם ההורה, ממש כשם שלא נותנים לילד קטן לחצות לבד כביש. עם השנים, ככל שמלמדים אותו וגולשים איתו, מאפשרים לו לגלוש ליותר אתרים.

למאמר המקורי

קטגוריות: כללי | להגיב

תסמונת "הראש הקטן" – מתוך טור דעה שהתפרסם ב MYNET

מהי תשובה אופיינית, שמקבלים כאשר פונים למנהל מחלקה בעיריית רמת גן בנושא מסוים? "נא לפנות למנהל האגף המתאים". ומהי תשובה אופיינית, שמקבלים כאשר פונים למנהל אגף בעירייה באותו נושא? "נא לפנות למנכ"ל העירייה". והתשובה האולטימטיבית שניתנת לרוב הפניות הללו היא בדרך כלל: "כדאי לפנות לראש העיר".

מה ניתן ללמוד מכך? שחלק גדול מעובדי העירייה אינם מוכנים לקחת אחריות, למרות שהגדרת התפקיד הרשמית מקנה להם את הסמכות לכך. הסיבה האמיתית לכך היא החוק הבלתי כתוב השולט בעירייה, המורכב משלושה חלקים:

א. רק ראש העיר קובע

ב. אל תחליט/תיזום דבר, פן ינזפו בך וגלגל את האחריות כלפי מעלה

ג. אם בכל זאת החלטת/יזמת משהו, ראש העיר יכול תמיד לשנות/לבטל זאת

התחושה היא שבעיריית רמת גן לא קיימת האצלת סמכויות כדבר שבשגרה. הרשות אמנם נתונה אך רק "האח הגדול" מחליט.

נשאלת השאלה מהי דרך קבלת ההחלטות הנכונה בכל ארגון מודרני, כולל עירייה? התהליך הוא ברור, פשוט ומובנה, והמרכיב העיקרי שבו אומר: ביזור אחריות

וסמכות, ישיבות מטה קבועות, לו"ז מחייב, מעקב מסודר אחר ביצוע החלטות, ועוד.

אם זה כל כך פשוט, מהי הסיבה לתהליך הקלוקל הנוכחי של קבלת החלטות, מה שגורם לעוגמת נפש לתושבים רבים, אי ביצוע או עיכוב החלטות חיוניות לעיתים קרובות? הסיבה אינה נעוצה בעובדי העירייה המקצועיים והמסורים, עיכובי ההתקדמות, הפחד מפיטורים, החשש מפני נזיפות כשינסו לפעול כפי שראוי לפעול, לימדו אותם לשתוק, להעביר הלאה את מקל האחריות, לא ליזום. בקיצור, גרמו לרובם "לשחק ראש קטן".

וכך עיריית רמת גן קופאת על שמריה, ורק בזכות העבודה השגרתית של העובדים הפשוטים העסק עוד לא התמוטט. הגיע הזמן שהעירייה ורמת גן כולה תצא מקיפאונה. אנו חיים בעידן המודרני, אבל רמת גן שהייתה פעם עיר מובילה, מופת ונשוא לקנאה לערים וליישובים אחרים בישראל, דורכת כבר כמה שנים במקום ומצטיירת כעיר שמרנית שהקידמה ממנה והלאה. הגיע הזמן להתעורר, להחזיר לעירנו את מקומה הראוי לה, כעיר מובילה שתושביה גאים בה ויודעים שכיף להיות רמת-גני.

הגיע הזמן לפתוח את הסתימות בדרך קבלת ההחלטות הקלוקלת של היום. חייבים לשתף את העובדים באחריות ובסמכות, לגבות אותם על החלטותיהם, לשבח אותם על יוזמותיהם ולהדליק להם שוב את הברק בעיניים.

קטגוריות: כללי | להגיב

חינוך עשר – מתוך מאמר שהתפרסם ב MYNET

הגיע הזמן שרמת גן תצא מקיפאונה. אנו חיים בעידן המודרני, אבל רמת גן, שהייתה פעם עיר מובילה, מופת ומושא לקנאה לערים וליישובים אחרים בישראל, דורכת כבר כמה שנים במקום ומצטיירת כעיר שמרנית שהקידמה ממנה והלאה. הגיע הזמן להתעורר, להחזיר לעירנו את מקומה הראוי לה, כעיר מובילה שתושביה גאים בה ויודעים שכיף להיות רמת-גני.

כחלק מ"תכנית ההתעוררות" המקיפה שאני מציע, ואותה אציג שלב אחר שלב בשבועות הבאים, פרק מרכזי מוקדש לנושא החינוך, במובן הרחב ביותר של המושג.

1. חיסכון משמעותי להורים: החינוך הציבורי הוא אמנם "חינם", אך למעשה על ההורים רובץ עול כספי כבד. ניתן להקל בהרבה על ההורים באמצעות

טיפול שונה במספר נושאים, כגון פרויקט השאלת ספרי לימוד-בשיתוף העירייה ומשרד החינוך, הקמת מרכז סיוע לימודי למתקשים – למשל בשיתוף עמותת "PUSH", ארוחת עשר מסובסדת (במחיר שקל ליום) לתלמידי בתיה"ס היסודיים, הקמת קרן מלגות עירונית לתלמידים הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה, הקמת קרן מלגות למסעות לפולין, מתן הנחה של 50% לחוגי העשרה וקייטנות לאימהות חד-הוריות, הקמת מרכז לאבחונים דידקטיים ולהוראה מתקנת במחירים מסובסדים ועוד.

2. שילוב החינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי: מדיניות חינוך יישובית איננה שלמה ללא ראיה הוליסטית ורציפה של החינוך הפורמאלי בבתי-הספר והחינוך הבלתי פורמאלי בשעות הפנאי. לכן, חובה להקים ארגון על אחד, המאגד בתוכו מינהל חינוך/תרבות/נוער/ספורט=חתנ"ס.

3. תוכנית מערכתית כוללת לפתרון בעיית האלימות: כפי שפירטתי במאמר הקודם (עיר ללא אלימות).

4. שיפור דרכי הנהיגה, כמנוף לשיפור דרכי ההתנהגות: תוכנית שיזמתי כשניהלתי את תיכון בליך – בשיתוף משרד החינוך, משרד התחבורה, הרשות הלאומית למניעת תאונות ועמותת "אור ירוק".

5. רצף לימודי מגן הילדים ועד לסיום התיכון: שיפור דרכי החשיבה והיצירתיות בגני הילדים באמצעות לימוד שחמט, הפיכת המחשב לכלי עבודה רגיל-באמצעות לימוד הקלדה עיוורת החל מכיתה א', לימוד אנגלית החל מכיתה א', הקמת מערך הדרכה והנחיה עירוני למורים (בסיוע מורים גמלאים) במרכז הפסגה העירוני, שיפור הרצף הפדגוגי בין בית-הספר היסודי לתיכון – על ידי חזרה למבדקים העירוניים בסוף כיתה ח'.

6. טיפול ייחודי במצוינות: מבחינה לימודית, ערכית וחברתית, בשיתוף אוניברסיטת בר-אילן, תעשיות ההיי-טק וצה"ל. טיפול נכון יסייע כמובן בפיתוח מנהיגות העתיד שלנו.

7. חינוך לחיים בריאים: יש לצרף את רמת-גן לפרויקט רשת ערים בריאות, בשיתוף משרד החינוך ובי"ח תל-השומר.

8. מערכת חינוך שלמה: כזו שנותנת תשובות לכלל ילדי העיר, על-ידי הקמת מוסדות חינוך ייחודיים (לילדים בעלי צרכים מיוחדים, לטבע ואומנויות, מסלול דמוקרטי, מסלול אנתרופוסופי, ועוד).

9. מכללת הורים: במצב העגום שקיים ביחסי הורים-ילדים, יש לתת את הדעת להשבת הסמכות ההורית, כמובן בסיוע השירות הפסיכולוגי החינוכי העירוני.

10. אוטונומיה לבתי הספר: יש להרחיב בהרבה את הניהול העצמי הקיים של בתי-הספר, לא רק בטיפול בתקציב השוטף, אלא גם בגיוס משאבים ובפעילויות ייחודיות שונות, כמובן בהתאם ליעדי משרד החינוך ועיריית ר"ג.

קטגוריות: כללי | להגיב